Hunza Health Education Center

אוסטיאופורוזיס – ריפוי נטורולוגי לבעיה בריאותית מסוכנת וקשה

מאמר מספר 4 בסדרה

ד"ר ערן אשחר N.D  נטורולוג, M.P.H – מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה, (מהפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה). 
מומחה לתזונה כירורגית המובילה לריפוי ממחלות פנימיות טל –  03-3724200 
הודעה חשובה: 
המאמר הזה פורסם בעמוד הפייסבוק האישי והעסקי שלי ושל המרכז, אבל פייסבוק חסם אותו וביטל את פרסומו. הטענה שלהם – פרסום דברי ספאם.
חברים, זה עידן חשוך בתולדות האנושות שבה תעשיית התרופות והרפואה מנסים לשלוט במוצא פיהם של כל בני האדם. כל אמירה ששוללת את הפרקטיקה של טיפול במחלות באמצעות תרופות נמחקת ונחסמת מלהגיע לציבור המשווע לריפוי אמיתי. התשובה שלכם צריכה להיות – הפצה מאסיבית של המאמר הזה בקרב כל אדם בעולם שאיליו אתם יכולים להגיע. תבורכו חברים ושתזכו להרבות את האור והאמת בעולם.
אנא אל תשבו בחיבוק ידיים כי מדובר על החופש והחיים שלכם ושל בני משפחותיכם. הפיצו את המאמר הזה בכל הכח ואין לי ספק שתתגמלו על כך משמיים. למי שלא יודע איך להעביר הינה הקישור: 
https://www.dreshkharhealth.com/%d7%90%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%a0%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9c%d7%91%d7%a2%d7%99-4/

אם אתם שולחים בואטסאפ אז אחרי הדבקת הקישור המתינו עד שיופיע שם המאמר ורק אחרי כן שילחו.
חוסר פעילות מסוכנת לעצמות: 
מחקרים מגלים שחולים בבתי חולים שמרותקים למיטתם בחוסר הכרה או לאחר ניתוח במשך תקופה ארוכה מאבדים אחוז ניכר ממסת העצם שלהם. חוסר פעילות, או שכיבה במיטה לתקופה ממושכת יכולים להיות הרסניים לעצמות.
גפה שנתונה בגבס במשך שבועות מתדלדלת במסת השריר וכתוצאה מכך גם במסת העצם שלה. אנחנו רואים את ההצטמקות של הגפה לאחר הסרת הגבס. אולם למרבה השמחה היד חוזרת לממדיה המקוריים לאחר כמה שבועות של הפעלתה מחדש וחיזוק השרירים שלה. תופעה זאת מוכיחה שהעצם הינה מבנה דינמי שהנפח שלו יכול לקטון ולגדול ביחס ישר למידת ההפעלה או העומס על השרירים. 
גם מחקרים על אסטרונאוטים ששהו בחלל למשך זמן ממושך גילו ירידה משמעותית במסת העצמות שלהם. כיום יש בכל תחנת חלל מכשירי כושר שמדמים כח כובד כדי לשמור על איבוד מינימלי של מסת העצמות של האסטרונאוטים. לאחר שהאסטרונאוטים שבים לכדור הארץ ומפעילים מחדש משקל על השרירים והעצמות שלהם מסת העצמות שלהם חוזרת לקדמותה. זה מנגנון טבעי שדואג שמסת העצמות תהיה חזקה מספיק כדי שהשלד לא יקרוס תחת העומס, מה שקורה במקרה של אוסטיאופורוזיס. למעשה כל נשיאת משקל תכופה שמכבידה על השרירים והעצמות גורמת לעליה בצפיפות העצם. לכן גם נמצא שנשים כבדות משקל הינן בעלות צפיפות עצם גבוהה יותר מנשים רזות. זאת נקודה חשובה שמלמדת שנשים רזות צריכות להקפיד הרבה יותר על עבודת שרירים קשה כדי לשמור על מסת העצמות שלהן.
מחקרים מראים שתוכנית אימון שכוללת חיזוק שרירים מאסיבי מספקת הגנה משמעותית ארוכת טווח כנגד שברים בעמוד השדרה לנשים ברמת סיכון לאוסטיאופורוזיס.
מחקר אחד כזה בדק נשים בתקופת המנופאוזה (לאחר הפסקת הוסת) בגילאים 58-75. חציין בצעו תרגילים לחיזוק השרירים במשך שנתיים והחצי השני שימש כבקרה, כלומר לא ביצע תרגילי כח. התוצאות גילו שהנשים בקבוצת הבקרה סבלו כמעט מכל השברים הדחוסים בעמוד השדרה בתום 10 שנים. הנשים בקבוצה שתרגלה אימוני כח שמרו על יתרון בחוזק השרירים, אפילו 8 שנים לאחר סיום התכנית, ולאותן נשים הייתה מסת עצמות גבוהה משמעותית לעומת הנשים שלא תרגלו (1).

תרופות לדיכוי חומציות בקיבה מעלות את שכיחות שברי צואר הירך 
 

דוגמה טובה לשבר צוואר ירך יאטרוגני (תוצר של טיפול רפואי) היא תרופות לדיכוי היצור של חומציות בקיבה המשמשת לטיפול במגיפה של בעיות עיכול, דלקת בושט ודלקת בקיבה הנובעים מתזונה לא נאותה.
רופאים בדרך כלל עיוורים להשפעות הבריאותיות שיש לתזונה מובחרת. הם בדרך כלל אינם מודעים לכך שאותן מחלות הן תוצר של תזונה לקויה, ושצריכה מזון טבעי מונעת את הצמיחה של חיידק ההליקובאקטר פילורי בקיבה. רוב הרופאים מכירים רק אפשרות אחת: תרופות לדיכוי החומציות.
לפי מחקר עדכני שימוש ארוך טווח בתרופות מדכאות חומציות בשילוב עם תרופות נוספות (כגון חוסמי H2 או מדכאי משאבת הפרוטון) מגדילים את הסיכון לשברי צוואר הירך. התרופות האלו מפריעות לספיגת הסידן, מה שמוביל לאוסטיאופורוזיס ושברי צוואר הירך. המחקר עקב אחר למעלה מ- 500,000 איש מעל גיל 40 במשך 15 שנה ומצא באופן כללי שאלו שנטלו את הטיפול התרופתי באופן קבוע סבלו פי שניים שברים לעומת אלו שלא. מעניין לציין שהסיכון לשברי צוואר ירך כתוצאה מהתרופות היה גבוה יותר לגברים לעומת נשים (3).

גם שימוש בתרופות קורטיקוסטרואידיות כמו קורטיזון מאיצות את התדלדלות העצמות ממינרלים וגורמות לפירוק מהיר של מסת העצם. לכן השימוש בתרופות אלה הוא מסוכן ואסור שימשך לאורך זמן.

מניעת נפילות בגיל המבוגר 

בין 30 ל-40% מהאנשים מעל גיל 65 נופלים כל שנה. לרוב הנפילות יש מספר גורמים אולם חולשת שרירים, והשימוש במספר תרופות במרשם רופא הם תורמים עיקריים לנפילות. תרופות לבביות כגון תרופות נגד אי סדירות בקצב הלב, דיגוקסין, תרופות משתנות, ותרופות שינה הן תרופות בעייתיות ידועות. כיון שמטרתנו היא הקטנת הסיכון לשברי צוואר ירך, שיכולים להוות סכנת מוות או להסתיים באשפוז סיעודי עד סוף החיים, הקטנת הסיכון לנפילה על ידי התייחסות לגורמים תזונתיים ותנועתיים הינה קריטית למבוגר.
חולשה של השרירים בפלג הגוף התחתון היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לנפילה והוכחה במחקרים כמגבירה את הסיכון לנפילה פי 4 (2). האסטרטגיה הטובה ביותר למניעת נפילות בקשישים הינה לשלב תרגילי חיזוק ושיווי משקל כמו גם התייחסות לגורמי סיכון לכלי דם ולב בעזרת שינויי תזונה משמעותיים.
יש לעשות כל מאמץ כדי להימנע מהשענות כבדה ומוחלטת על תרופות עם תופעות הלוואי המסוכנות שלהן. תזונה מעולה לא רק מחזקת את העצמות, היא גם מונעת בעיות בריאות נוספות ושימוש בתרופות שיכולות עוד יותר להגביר את הסיכוי לשבר בצוואר הירך.

השפעת הירידה בריכוז הורמון האסטרוגן על חללת העצם:

חילוף החומרים בעצמות הוא תהליך דינמי ונפח העצמות עשוי להשתנות כל הזמן בהתאם לפרמטרים שונים. אם התנאים הסביבתיים והפנימיים קבועים אזי מסת העצמות תישאר פחות או יותר יציבה, בשיווי משקל. כאשר אחד הפרמטרים משתנה מופר שיווי המשקל ואז הדבר ייצור או אובדן סידן או חיזוק מסת העצם. הכרת הפרמטרים המשפיעים על חוזק העצמות חשובה כדי שנוכל לשלוט בהם באמצעות אורח החיים והרגלי הבריאות שלנו. אחד הפרמטרים המשפיעים על שיווי המשקל של משק הסידן בעצמות הוא הורמון האסטרוגן. נשים צריכות לדעת שלאחר הפסקת המחזור, בגיל המעבר, יש ירידה חדה ברמת האסטרוגן בדם. הורמון האסטרוגן קשור להפחתה של פירוק העצמות ולכן ירידה בריכוזו תגרום להתעצמות של תהליך בריחת הסידן מהעצמות. עובדה זאת מגבירה את החשיבות של פעילות גופנית בונת עצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. השפעת ההורמון הנשי על מסת העצם אחראית להבדלים המתגלים בין גברים לנשים בשכיחות וחומרת המחלה. גברים סובלים מהמחלה פחות מנשים. אולם, נשים שמנות מיצרות יותר אסטרוגן ברקמת השומן התת עורי שלהן ולכן הן מוגנות יותר מהמחלה מנשים רזות. אין זה אומר שמוטב שנשים ישמרו על מסה שומנית מיותרת רק בגלל יתרון זה, אלא שעם הירידה במשקל יש לתת דגש על פעילות גופנית ממוקדת ומאומצת יותר.  

רוצים לקרוא על עוד גורמים לבריחת סידן?
עקבו אחר המאמר הבא 
הערה: אם המאמר תרם לכם קחו בחשבון שהוא יכול לתרום גם לכל מכריכם וחבריכם ולהציל אותם מאסון בריאותי. עשו להם טובה ושלחו להם את הקישור למאמר הזה.

התקשרו עכשיו לטל: 03-3724200 או – 054-5742631 והתחילו מיד בתהליך ההבראה שלכם מאוסטיאופורוזיס.
אם אתם סובלים מנזקים של מחלת האוסטיאופורוזיס ואתם רוצים לנסות להחלים ולשקם את הבריאות שלכם על ידי תהליך עמוק של ניקוי ושיקום הבריאות שלכם התקשרו אלי ואתאר לכם את התכנית שלי לשיקום הבריאות שלכם,

או שתמלאו את הפרטים בתיבת צור קשר כאן למטה ואנחנו נחזור אליכם בהקדם.

בביבליוגרפיה: 
  1. Sinaki M Stronger. Back muscles reduce the incidence of vertebral fractures: a prospective 10 year follow-up of postmenopausal women. Bone, 2002;30(6):836-841.

     

  2. Rubenstein LZ, Josephson KR. The epidemiology of falls and syncope. Clin Griatr Med 2003, 18:141-58.

     

  3. Logue AC. Acud suppression raises hip fracture risk. Family Practice News July 15, 2003. p.53.

     

  4. Optimal calcium intake. NIH Consensus Statement Online 1994 June 6-8; 12(4):1-31.

     

  5. Owusu W, et al. Calcium intake and the incidence of forearm and hip fractures among men. J Nutr1997;127:1782-7.

     

  6.  FeskanichD et al. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12 year prospective study. Am J Public Health1997;87:992-7.
  7. FeskanichD et al. Calcium, vitamin D milk consumption and hip fractures: a prospective study among postmenopausal women. Am J Clin Nutr 2003 Feb;77(2):504-11.

     

  8. Whiting SJ. The inhibitory effect of dietary calcium on iron bioavailability: a cause for concern? Nutr Rev 1995 Mar;53(3):77-80.