Hunza Health Education Center

הצריכה המסוכנת של חלבונים
 מאמר מס' 1 בסדרה

ד"ר ערן אשחר N.D  נטורולוג, M.P.H – מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה, (מהפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה). 
מומחה לתזונה כירורגית המובילה לריפוי ממחלות פנימיות טל –  03-3724200 
השאלות לגבי החלבונים:
מניסיוני, אם היינו שואלים 100 אנשים מה הרכיב החשוב ביותר בתזונה, 99% מהם היו עונים, החלבונים.
ואם היינו ממשיכים לשאול לאיזה רכיב בתזונה צריך להקדיש הכי הרבה תשומת לב שלא יחסר אזי שוב היינו שומעים, החלבונים!
מדוע דווקה החלבונים זכו לכבוד כה גדול?
האם אמונות אלה מבוססות מבחינה מדעית?
האם באמת צריך לחשוש מחסר של חלבון בתזונה שלכם?
והאם ספורטאים צריכים לצרוך חלבון בכמות מוגדלת?

האם מישהו דאג שנאמין באמונות האלה? ומה יוצא לו מזה?
האם באמת כמות החלבון הדרושה לגוף הינה כפי שממליצים ה"מומחים"?
ומה באמת אחוז החלבון האידיאלי לצריכה?
מה הסכנות של צריכת יתר של חלבון?

על שאלות אלה אנסה לענות במאמר הזה.

חלבונים אינם יותר חשובים מרכיב אחר בגוף:
הניסיון לייחס חשיבות גדולה יותר לרכיב תזונתי אחד על פני השני הינה מסחרית ולא מדעית. אי אפשר לומר על רכיב תזונתי מסוים שהוא חשוב יותר משום שכל הרכיבים חשובים באותה המידה. מחסור של רכיב מסוים יגרום כמובן להפרעות בתפקוד הביוכימי בגוף ולהפרעה תפקודית. אין היגיון במחשבה שחלבון יותר חשוב משומן או מסידן או מאבץ. המחסור בכל אחד מהם יוביל לבעיה חמורה בגוף. לכן תמוהה האמירה של אלה הנחשבים כמומחים שדווקה החלבון הוא הרכיב החשוב ביותר שיש להתאמץ ולהקדיש תשומת לב רבה לצריכתו שמא יחסר בתזונה ובגוף. אם התזונה של האדם איננה טבעית ואיננה בריאה אזי הוא עלול ללקות בתת תזונה מערכתית, כלומר מחסור בו זמני של אלפי רכיבים חיוניים. אין ספק שלאור הצריכה הגדולה של תזונה מערבית קלוקלת יש חשש למחסור מערכתי, אבל אז המחסור לא יהי רק בחלבון אלא ברכיבים רבים נוספים. אם כך מדוע להדגיש רק את החלבון ולא לדבר על תת תזונה כתוצאה מצריכה של מזון מערבי, מתועש ומזוקק?
כמה חלבון דרוש לגוף שלנו?
מחקרי תזונה מלפני 100 שנה שנעשו על אוכלוסיות בארצות קרות בהן הייתה נהוגה צריכה גבוהה של מזונות עשירים בחלבונים ושומנים ומיעוט של אכילת פירות וירקות חיים קבעו שלגוף האדם דרושה כמות של
0.8 – 1 גרם חלבון על כל 1 קילוגרם משקל גוף. בפועל בני אדם צורכים יותר מזה.
הגישה הטבעית מערערת על האחוז הרצוי של החלבון שנקבע לפני שנים ולא עודכן עד היום מסיבות שונות.
על פי הגישה הטבעית אחוז החלבון הרצוי לגוף האדם הבוגר הינו 0.4 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף.

אנחנו מצדדים באחוז חלבון נמוך מאוד יחסית מכמה סיבות: 
א. ריכוז החלבון בחלב האם הינו בסך הכל 1.2 – 1.5% וזאת בתקופה שבה הגדילה היא המואצת ביותר בחייו של האדם. חלבונים הם אבני הבניין של כל תאי הגוף. לכן הם חשובים ביותר בתהליך הגדילה. התינוק מכפיל את משקלו בחצי שנה בלבד ומשליש אותו בשנה בקירוב. לאחר השנה הראשונה קצב הגדילה הולך ויורד באופן חד ואיתו גם הצורך בחלבון. לכן אחוז החלבון בתזונה חייב לרדת לכל אורך הילדות וגיל ההתבגרות עד שלאחר גיל 18 בערך הוא אמור להתייצב על 0.4 גרם לכל קילוגרם גוף. לכן אין שום היגיון בכך שהצריכה היומית של חלבון דווקה תעלה אחרי גיל 18. אבל בפועל זה מה שקורה, כמות החלבון הנצרכת על ידי מבוגרים יכולה להגיע לפי 4 מהנחוץ ובקרב ספורטאים שצורכים תוספי חלבונים אפילו עד פי 6.

ב. כמות חלבון מופרזת מזיקה לגוף וגורמת למחלות קשות. יש הסבורים שעדיף לקבל יותר מאשר פחות ולכן כדאי להפציץ את הגוף בכמויות ענק והוא כבר יסתדר עם זה. חלבון איננו נאגר בגוף כמו שומן. חלבון יוצר תגובה חומצית בגוף משום שתוצרי הפירוק שלו הם חומצת שתן ואוריאה. הגוף חייב לפרק את כל החלבון, אבל הוא איננו מסוגל לסלק את כל תוצרי הפסולת החומציים באמצעות הכליות ולכן הם נאגרים במפרקים ובדם וגורמים לעליה בחומציות, לדלקות פרקים, לגאוט, לעליה בלחץ הדם ועם הזמן גם להרס הכליות. מדוע אם כך לצרוך כמויות גדולות מידי של חלבון ועוד מהסוג הפחות מתאים לגוף האדם?

ג. אחוז החלבון בתזונה הצמחית, בעיקר עשב, עלים וגבעולים, של בעלי חיים בוגרים ענקיים כמו זברה, תאו, ג'ירף, פיל, סוס ועוד אינו עולה על 1% ולרוב אף פחות מזה. מדוע אם כך דווקה האדם שקטן מהם בהרבה וקצב הגדילה שלו קטן יותר בהשוואה לכל בעלי החיים היונקים זקוק כמות גדולה פי כמה מהם? 
ד. עודפי חלבון נמצאו במחקר סין ובמחקרים אחרים כקשורים לעליה בסיכון להיארעות סרטן. כלומר שככל שכמות החלבון בתזונה גדולה יותר כך עולה הסיכון לחלות בסרטן. ממצאים אלה נתמכים על ידי מחקרי מעבדה על בעלי חיים שבהם נמצא שכאשר כמות החלבון הועלתה עלה אחוז הסרטן באופן תלול.

ה. מחקרי אוכלוסיות כמו האסקימוסים מראים שקצב ההזדקנות שלהם מהיר ביותר ותוחלת החיים שלהם נמוכה משום שצריכת החלבון שלהם עצומה בהיות התזונה שלהם מבוססת בעיקר על בעלי חיים ימיים. לא רק זה, אלא שהם סובלים מאוסטיאופורוזיס קשה בגיל מוקדם. לעומתם תוחלת החיים של עם ה- Hunza הוא מהגבוהים בעולם ואילו צריכת החלבון הממוצעת שלהם נמוכה מאוד. 
האם התזונה המערבית חסרה חלבון?
האם באמת צריך לחשוש מחסר של חלבון בתזונה שלכם?

האם ספורטאים חייבים להגדיל את כמות החלבון בתזונה שלהם?
מדוע מעודדים את הצריכה של חלבונים? 
על שאלות אלה ועוד נענה במאמר הבא בסדר
הערה: אם המאמר תרם לכם קחו בחשבון שהוא יכול לתרום גם לכל מכריכם וחבריכם ולהציל אותם מאסון בריאותי. עשו להם טובה ושלחו להם את הקישור למאמר הזה.

התקשרו עכשיו לטל: 03-3724200 או – 054-5742631 והתחילו מיד בתהליך ההבראה שלכם.
אם אתם סובלים מנזקים של חיסון הקורונה, covid 19, ואתם רוצים לנסות להחלים ולשקם את הבריאות שלכם על ידי תהליך עמוק של ניקוי ושיקום הבריאות שלכם התקשרו אלי ואתאר לכם א התכנית שלי לשיקום הבריאות שלכם,

או שתמלאו את הפרטים בתיבת צור קשר כאן למטה ואנחנו נחזור אליכם בהקדם.

ביביליוגרפיה:
  1. Abdulla M, et al: “Nutrient intake and health status of lactovegetarians: chemical analyses of diets using the duplicate portion sampling technique”, J. Clin. Nutr, 40, 325-328. Aug 1984.
  2. Appel L, et al: “A clinical trial of the effects of dietary patterns on blood pressure. N Engl J Med 1997;336:16:1117-24.
  3. Armstrong B, Merwyk AJ van and Coates H:  “blood pressure in seventh-day-adventists vegetarians”. Am. J. Epidemiol.  Vol 105, Issue 5, 444-449, 1977.
  4. Babayan VK: “effects of rice diet on B.P hypertensive individuals”, Ann IntMed. 30, 713-732, 1949.
  5. Birkhed D: “the nutritional status of vegans and vegetarians”, Proc. Nutr. Soc.26, 205-212, 1967.
  6. Campbell TC: The China Study, The Most Comprehensive study of Nutrition ever Conducted and the  Startling Implications for Diet, Weight Loss and Long term Health, Benbella Books, Dallas,  Texas, 1995.
  7. Furman. J: Fasting and Eating For Health – A Medical Doctor Program for Conquering Disease, st. nartin's press' new york, 1995.
  8. Furman J, Novick J: “Atkins and South Beach Diet – what you really need to know about these dangerous diets”, in: Health Science, Jur’ of American Natural Hygiene Society, fall 2004, p.11.
  9. Himsworth H: “Diet in the etiology of human diabetes”, Proccedings of the Royal Society of Medicine, 1949, 42:323.
  10. Hoffman MJ: Hunzasecrets of the world’s healthiest and oldest living people, New Win Publishing, inc, Clinton, NJ, 1997.
  11. Jensen B: A Hunza Trip, Bernard Jensen international public’, Escondido CA, U.S.A, 1990.
  12. Shelton. H: The Science and Fine Art of Food and Nutrition, the hygiene system: volume 2, American Natural Hygiene Society, Library of Congress,  Tampa, Flo, fir 1935, sec 1947, thi 1951, fou 1956, six 1984, sev 1996.