HUNZA HEALTH EDUCATION CENTER

אני ממשיך בדיון בבעיית עודף המשקל שהינה תופעה חברתית נפוצה בישראל ובמערב. אני מנסה להבהיר מדוע אתם כמעט תמיד נכשלים בכל הדיאטות שאתם מנסים לעשות כדי להשיג את המשקל הנכסף. אז אמרתי שלרוב נכשלים בדיאטה משום ש:

דיאטה ללא טיפול בגורמים הנפשיים מועדת לכישלון

במאמר הקודם ניסיתי להסביר שהמסקנה המתבקשת מהניתוח של הגורם הנפשי שעשיתי הינה שלא תוכלו לשחרר את עצמכם מהצורך הכפייתי לאכול יותר מידי, ללא צורך, כשאתם בכלל לא רעבים ואת המזונות המגרים והמזיקים ביותר אם לא תטפלו בצלקות ובמצוקות הנפשיות שלכם וברגשות הסמויים שמפעילים אתכם.

רגשות והשפעתן על האכילה והבריאות שלנו:

האדם הוא יצור מטאפיזי, כלומר מורכב מחומר ואנרגיה. הגופים הפיזי והאנרגטי פולטים כל הזמן שדרים אלקטרומגנטיים לסביבה שלהם. שדרים אלקטרומגנטיים יכולים לנבוע ממחשבה מרגש, מדיבור. רגשות הינם אנרגיה חזקה ביותר ויוצרת מציאות, הם מושכים אלינו בעוצמה את המציאות שאותה אנחנו חושבים ומרגישים. רגשות הם אנרגיה בתנועה. כל רגש שיוצא מתוכנו פוגש את קווי האנרגיה ומושך אלינו רגש דומה מהיקום ומגביר את אותו הרגש בתוכנו. היקום מרושת בקווי אנרגיה אלקטרומגנטיים שמחזקים כל מחשבה ודיבור ובמיוחד רגש הנפלט מאיתנו. לכן אם אנחנו רוצים ליצור מציאות עבור עצמנו אנחנו צריכים לטפל ברגשות שלנו ברכות ובבהירות כדי לנתב בסופו של דבר לכיוון שנוח או רצוי לנו. אדם יכול לזמן לעצמו מצבי כעס כדי לחוות כעס, אבל אם הוא חוזר על זה עד אין סוף הוא עלול לגרום לעצמו נזק.
מה שאנחנו נוהגים לכנות "רגשות שליליים" יכולים ליצור "אכילה כפייתית", עודף משקל וחולי. רגשות שליליים הם אנרגיה דחוסה מאוד ולא זורמת. אם אנחנו מחזיקים ברגשות השליליים, מדחיקים אותם עמוק בנפש ולא מאירים אותם וחושפים אותם הם עלולים להיות מנותבים לאזורים מסוימים בגוף וליצור מציאות פיזית, סטייה מהתקין, מהנורמלי, ולגרום לעודף משקל ולחולי.

הסוד הגדול – העולם הפנימי שלנו יוצר את העולם החיצוני

כדאי שנדע שהאדם הוא ראי האמונות, המחשבות והרגשות שלו. המשמעות של זה היא שהמציאות הגופנית-הפיזית של האדם היא ביטוי של העולם הפנימי שלו. זה משהו שנראה אולי כקסם לבני אדם ברמת המודעות הנוכחית של האנושות, אבל כן כל החומר הנפשי הפנימי שלנו יוצר מציאות פיזית.
יש לזה משמעות גדולה בחיי היומיום שלנו משום שאנשים חושבים שכדי לשנות את המציאות הפיזית שלהם הם צריכים להתמקד בשינוי הגורמים החיצוניים או הסביבה. לעומת זאת הגישה המטאפיזית מלמדת שכדי שהעולם הפיזי שלי ישתנה אני צריך לשנות את העולם הפנימי שלי – את האמונות, המחשבות והרגשות שלי. או אז העולם החיצוני שלי ישתנה מהיסוד ובאופן קבוע.
לצערנו המדע רק מתחיל להבין את העניין הזה ומתקשה מאוד לשנות את תפיסתו המדעית לכך שאמונות, מחשבות ורגשות יוצרות מציאות פיזית. אבל סנונית ראשונה נראתה לאחרונה בגישתו של הביולוג פרופ' ברוס ליפטון שכתב את הספר – "הביולוגיה של האמונה", שבסך הכל מתחיל להבין את מה שהועבר לאנושות בספרי הרוח כבר לפני 80 שנה. כמובן שעד היום לועגים ל"רוחניים" על התפיסות האלה אבל כיום גם המדע מתחיל להכיר בכך.

חשיפת הרגשות לאור וחקירתם מבטלת את השפעתם

כיוון שהנפש שלהו מורכבת מאוד ובעלת רבדים שונים בדומה לפקעת בצל אזי כל רגש ששוקע ומוטמע בשכבות העמוקים ישפיע על הפיזי שלנו ועל התנהגותנו גם כשאנחנו לא מודעים לו. זה רגש שיושב בתת המודע שלנו. רגשות של אשמה, בושה, טינה, כעס, שנאה, פחד, שיפוט, ניכור, חוסר באהבה, מחסור בהערכה עצמית, תחושת כישלון, תחושת מחסור, תסכול שיושבים בתת המודע שלנו משפיעים על הפעולה והתגובה שלנו לכל גירוי חיצוני בחיי היומיום. הרבה מהתגובות האלה מחזקות את מעגל הרגשות האלה משום שהן אינן התגובות שהיינו רוצים לחוות או לבטא. זו יכולה להיות תגובה של אלימות כלפי עצמנו באמצעות אכילה כפייתית עד כדי הרגשת בחילה, הקאה וסבל פיזי ונפשי. לא ניתן להשתחרר מהשפעת הרגשות האלה מבלי לטפל בהן ביסודיות. ללא טיפול ברגשות האלה שום דיאטה לא תעזור לנו. דרושה עבודת הסתכלות פנימית עמוקה של גילוי ופענוח המצב הפנימי באמצעות רישום והעלאה בכתב של כל המקומות או המצבים, בהם אני חווה את סדרת הרגשות האלה. יש לרשום ביסודיות כלפי מי אני מרגיש את הרגשות הנ"ל. האם כלפי עצמי או אחרים או מישהו ספציפי. האם אני מרגיש אותם בנוגע או ביחס לתכונות שלי או של אחרים. האם אני מרגיש אותם ביחס להתנהגויות שלי או של אחרים. כדאי מאוד להכין רשימה נפרדת לגבי כל רגש. ואז אני לוקח כל רגש ובוחן אותו בנפרד לגבי עצמי ולגבי כל אדם אחר שכלפיו אני מרגיש את אותו הרגש. לדוגמא ניבחן את הטיפול ברגש של אשמה. במקרה זה יש לשאול את עצמי מספר שאלות.
במה אני מאשים את עצמי או את האחר
מדוע אני מאשים את עצמי או את האחר בכך
מה המשמעות של ההאשמה, שאני מה? שהוא מה?
האם באמת אני מה שאני מאשים את עצמי או הוא מה שאני מאשים אותו?
האם היו לך באמת כלים לפעול אחרת באותו הזמן?
האם יש אפשרות שבחרת לחוות חוויה מסוימת ולחקור אותה ולכן זימנת לעצמך התנהגות מסוימת אז?
האם לאור מה שאתה מגלה עכשיו היה באמת מקום להאשים את עצמך או את האחר במשהו?
ועוד ועוד שאלות שיכולות להאיר את רגש האשמה באמת הגבוהה של המצב שיצר אותה.
אנחנו חייבים להבין שכל רגש שהוטמע בתת המודע שלנו עבר קודם כל פרשנות ועיבוד של המידע המוקדם שאנחנו חווינו. אנחנו חייבים להודות שאדם אחר היה יכול לתת לאותה החוויה פרשנות אחרת לגמרי. זו הייתה הבחירה שלנו או היכולת שלנו שקבעה איזו פרשנות לתת לסיטואציה – היעלבות, תחושת כישלון, תחושה ירודה של ערך עצמי וכן הלאה. כאשר אנחנו מעלים שוב את הרגשות להכרה, בוחנים את הגורמים להיווצרותן, בוחנים מחדש את הפרשנות שלנו לגביהם ומבינים שהפרשנות הייתה יכולה להיות גם שונה אנחנו מאירים אותן באור האמת ואז הן מאבדות את כוח ההשפעה שלהן עלינו לחלוטין.
באופן זה אנחנו יכולים להשפיע על ההתנהגויות הכפיתיות שלנו ועל האכילה הרגשית שלנו ולשבור את מעגל הקסמים של האכילה הרגשית שלרוב איננו מודעים לו במהלך הניסיון להגיע למשקל תקין.

אהבה ובריאות לכולם

רוצים להמשיך ולשמוע מדוע דיאטות אינן עובדות.
בקרוב תקבלו את המאמר הבא בסדרה
אם אינכם מנויים של המאמרים שלנו אתם מוזמנים להירשם כאן למטה ולהבטיח לעצמכם לקבל מאיתנו מאמרים בנושאי בריאות שונים שיתרמו רבות לידע ולמודעות שלכם.