Hunza Health Education Center
ד"ר ערן אשחר N.D נטורולוג, M.P.H – מוסמך לבריאות הציבור ומדעי הרפואה,
(מהפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה). טל – 03-3724200
מחלת לב – ריפוי אמיתי, טבעי וסופי באמצעות תזונה כירורגית
מאמר 1 בסדרה
אז מה זה מחלת לב כלילית?
מחלת לב כלילית היא מחלה שנובעת מטרשת עורקים של עורקי הלב והיא גורם התמותה השני בישראל ובעולם המערבי. כ- – 30% מהתמותה הינה ממחלה זאת.
מחלה זאת פוגעת בכל כלי הדם בגוף ולא רק בכלי הדם של הלב, אבל כלי הדם של הלב רגישים אליה במיוחד.
הסיבה העיקרית להתפתחות של מחלת לב היא תהליך של טרשת עורקים שמתחיל כבר מגיל צעיר ביותר.
ניתוחים לאחר המוות בקרב ילדים בני שנתיים גילו שכבר הם פתחו רובד שומני על הדופן הפנימית של כלי הדם שלהם.
טרשת עורקים הינה מצב ותהליך של שקיעה והידבקות של שומנים על הדפנות הפנימיים של כלי הדם בכל הגוף.
ככל שהשקיעה הולכת ומתמשכת כך קטן הקוטר הפנימי של כלי הדם והתוצאה היה הצרה חמורה של כלי הדם.
במצב זה יש סכנה שאספקת החמצן לשריר הלב תפחת באופן משמעותי, במיוחד בזמן מאמץ גופני כל שהוא שבו נדרשת כמות חמצן גדולה יותר לשריר הלב ולפעילות הפיזית.
אדם שסובל מטרשת עורקים מתקדמת בעורקי הלב עלול לחוות בזמן מאמץ קל, בינוני או כבד תעוקת לב, כאבים קשים בחזה באזור הלב, תופעה של זיעה קרה, התכווצות בחזה וביד שמאל ואז לעבור מצב של אוטם שריר הלב, כלומר הפסקה של אספקת חמצן לחלק של שריר הלב. במצב זה עלול להתרחש התקף לב מידי.
בישראל מתרחשים מידי שנה מעל 20,000 מקרים של התקפי לב.
כאמור התהליך הזה יכול להתרחש בכל עורקי הגוף, אבל כשמדובר על האיברים הרגישים ביותר בגוף להפסקה של אספקת דם וחמצן כמו המוח והלב זה עלול להסתיים במוות או בנכות לכל החיים.
כ- 6000 אנשים בשנה לא שורדים את התקף הלב ומתים מידית או זמן קצר אחרי ההתקף.
המצער הוא ש- 100% מהאנשים האלה מתים מוות מיותר משום שכולם יכלו להינצל מההתקף אילו איש מקצוע היה מספר להם על מידת הסיכון שלהם ואיך הם עצמם יכולים למנוע את ההתקף.
כאמור, הבסיס להתקף לב או אירוע מוחי הוא תהליך טרשת והיצרות וסתימת העורקים.
סתימה מלאה או כמעט מלאה באחד מעורקיקי הלב עלולה להוביל לנמק, מוות של חלק משריר הלב והפרעות חמורות בתפקוד שלו ובתפקוד הכללי של הגוף ולנכות לכל החיים.
כשאספקת הדם מהלב לגוף לא תקינה כל הפעילות הפיזית שלכם תהיה לקויה.
האם מחלת הלב וטרשת העורקים קשורה לגיל?
אז העלייה של השכיחות של אירועי לב עם הגיל גורמת לנו לחשוב בטעות שמחלת לב כלילית וטרשת עורקים הן מחלות זיקנה ושלא ניתן להימנע מהן.
אלה הן שתי טעויות קשות.
מה שנכון הוא שכשמזינים את הגוף בצורה לקויה אז הנזקים הולכים ומצטברים יותר ויותר עם השנים, אבל אם התזונה הייתה טבעית וביחס הנכון של שומנים ורכיבים אחרים בתפריט היומי שום אדם לא היה מגיע למצב של טרשת עורקים והתקף לב. צריכה בלתי מאוזנת של שומנים באמצעות דיאטות אופניות שמטרתן היחידה היא להוריד משקל ולהשיג גוף חטוב, אבל רחוקות מאוד מלהיות בריאות בגלל האחוזים הגבוהים של השומן שהן ממליצות לצרוך וסוגי השומן הלא בריאים הכלולים בהן גורמים להמשך הנזק לכלי הדם בכל הגוף.
חיפוש פתרונות שטחיים למצוקות גופניות עלול להוביל לנזקים בשעה שהאדם סבור שהוא באמת פועל למען בריאותו.
כשכבר קיים מצב של טרשת עורקים, ולדעתי היא קיימת בקרב 90% מבני ה- 20 ומעלה בישראל, אין די בהמלצה לאכול יותר פירות וירקות כדי לפתור את בעיית טרשת העורקים.
בלי מה שאני קורא לו "תזונה כירורגית" ממוקדת מאוד טרשת העורקים רק תחמיר עם השנים והתקף הלב יגיע מתי שהוא.
אנחנו רואים יותר ויותר צעירים בגילאי 37 ומעלה שעוברים התקף לב ואפילו אירוע מוחי. זאת הוכחה חותכת לכך שמחלת הלב ותהליך טרשת העורקים שאתם סובלים ממנו, בין אם אתם מודעים או לא מודעים לכך, לא נובעים מהגיל, אלא מהתזונה השגויה שמרבית הציבור בישראל ניזון ממנה.
אז העלייה של השכיחות של אירועי לב עם הגיל גורמת לנו לחשוב בטעות שמחלת לב כלילית וטרשת עורקים הן מחלות זיקנה ושלא ניתן להימנע מהן.
אלה הן שתי טעויות קשות.
מה שנכון הוא שכשמזינים את הגוף בצורה לקויה אז הנזקים הולכים ומצטברים יותר ויותר עם השנים, אבל אם התזונה הייתה טבעית וביחס הנכון של שומנים ורכיבים אחרים בתפריט היומי שום אדם לא היה מגיע למצב של טרשת עורקים והתקף לב. צריכה בלתי מאוזנת של שומנים באמצעות דיאטות אופניות שמטרתן היחידה היא להוריד משקל ולהשיג גוף חטוב, אבל רחוקות מאוד מלהיות בריאות בגלל האחוזים הגבוהים של השומן שהן ממליצות לצרוך וסוגי השומן הלא בריאים הכלולים בהן גורמים להמשך הנזק לכלי הדם בכל הגוף.
חיפוש פתרונות שטחיים למצוקות גופניות עלול להוביל לנזקים בשעה שהאדם סבור שהוא באמת פועל למען בריאותו.
כשכבר קיים מצב של טרשת עורקים, ולדעתי היא קיימת בקרב 90% מבני ה- 20 ומעלה בישראל, אין די בהמלצה לאכול יותר פירות וירקות כדי לפתור את בעיית טרשת העורקים.
בלי מה שאני קורא לו "תזונה כירורגית" ממוקדת מאוד טרשת העורקים רק תחמיר עם השנים והתקף הלב יגיע מתי שהוא.
אנחנו רואים יותר ויותר צעירים בגילאי 37 ומעלה שעוברים התקף לב ואפילו אירוע מוחי. זאת הוכחה חותכת לכך שמחלת הלב ותהליך טרשת העורקים שאתם סובלים ממנו, בין אם אתם מודעים או לא מודעים לכך, לא נובעים מהגיל, אלא מהתזונה השגויה שמרבית הציבור בישראל ניזון ממנה.
מה עושה הרפואה כדי למנוע את המחלה בקרב הציבור?
הרפואה מדברת על גורמי סיכון למחלות לב. פרופ' רונן רובינשטיין מנהל יחידה קרדיולוגית בבית חולים כרמל פרסם מאמר בוינט ובו הוא מציין שגורמי הסיכון למחלת לב הם: עישון, שומנים גבוהים בדם, לחץ דם גבוה, עודף משקל, פעילות גופנית וסוכרת. במרבית הגורמים הוא ממליץ כמובן לטפל באמצעות תרופות. הוא לא מזכיר שארבעה מתוך שישה מגורמי הסיכון האלה נגרמים באופן ישיר על ידי תזונה לקויה.
מעבר לכך הגורם במרכאות שנקרא פעילות גופנית לא קשור בכלל למחלות לב ולא יכול למנוע תהליך של טרשת עורקים שנגרמת מתזונה לקויה.
ההוכחה לכך היא שרצי מרתון היגיעו אלי עם הצירויות קשות בכלי דם והתוויה לניתוח מעקפים. אז פעילות גופנית היא מצוינת, אבל היא לא יכולה למנוע טרשת עורקים והתקף לב.
אז מעניין שהוא לא הזכיר בכלל את התזונה עתירת השומנים כגורם המרכזי והעיקרי למחלה. בכל המאמר שלו הופיע הצירוף של שתי המילים "תזונה מאוזנת" רק פעם אחת. מה היא תזונה מאוזנת הוא לא הזכיר במילה אחת.
בשורה התחתונה כשהרפואה נמנעת מלדבר בקול רם על הגורם המרכזי להיווצרות של טרשת עורקים ומחלת לב, ולא במקרה, אז היא בעצם עושה אפס פעילות מניעה אמיתית, עמוקה ויסודית כדי למנוע את אלפי התקפי הלב והאירועים המוחיים מידי שנה. אי אפשר שלא לחשוד בה שהיא מסתירה במכוון את הגורם למחלה. המציאות מדברת לחובת עצמה, עשרות אלפי מקרים של התקפי לב מידי שנה.
מדוע הרופאים לא מחסלים את מחלת לחץ הדם אף-על-פי שיכלו לעשות זאת בקלות ותוך 3 חודשים?
אז מדוע הרופאים לא מנצלים את הבמה החופשית שיש להם בכלי התקשורת ויוצאים בנחישות ובלהט בחינוך מאסיבי לתזונה טבעית כמו שעשו במקרה של הזרקת זריקות הרעל לציבור?
הרי אם הרפואה הייתה משקיעה 0.01% מתקציב הבריאות השמן שהיא גוזלת מהקופה הציבורית בחינוך הציבור כדי למנוע את כל מקרי מחלות הלב והאירועים המוחיים אז הם היו נעלמים תוך 3-4 חודשים, בכל אופן לפי פרוטוקול הטיפול שלי. במקרה כזה היינו מגיעים ל- 0 אנשים שעוברים התקף לב או אירוע מוחי בישראל.
אני אומר לכם את זה בביטחון מלא ועל סמך ניסיון קליני של 36 שנים בטיפול בחולי לב שהגיעו אלי כבר אחרי מספר התקפים.
הרי אם הרפואה הייתה משקיעה 0.01% מתקציב הבריאות השמן שהיא גוזלת מהקופה הציבורית בחינוך הציבור כדי למנוע את כל מקרי מחלות הלב והאירועים המוחיים אז הם היו נעלמים תוך 3-4 חודשים, בכל אופן לפי פרוטוקול הטיפול שלי. במקרה כזה היינו מגיעים ל- 0 אנשים שעוברים התקף לב או אירוע מוחי בישראל.
אני אומר לכם את זה בביטחון מלא ועל סמך ניסיון קליני של 36 שנים בטיפול בחולי לב שהגיעו אלי כבר אחרי מספר התקפים.