Hunza Health Education Center

חוסר פעילות מסוכנת לעצמות: 

מחקרים מגלים שחולים בבתי חולים שמרותקים למיטתם בחוסר הכרה או לאחר ניתוח במשך תקופה ארוכה מאבדים אחוז ניכר ממסת העצם שלהם. חוסר פעילות, או שכיבה במיטה לתקופה ממושכת יכולים להיות הרסניים לעצמות.
גפה שנתונה בגבס במשך שבועות מתדלדלת במסת השריר וכתוצאה מכך גם במסת העצם שלה. אנחנו רואים את ההצטמקות של הגפה לאחר הסרת הגבס. אולם למרבה השמחה היד חוזרת לממדיה המקוריים לאחר כמה שבועות של הפעלתה מחדש וחיזוק השרירים שלה. תופעה זאת מוכיחה שהעצם הינה מבנה דינמי שהנפח שלו יכול לקטון ולגדול ביחס ישר למידת ההפעלה או העומס על השרירים. 
גם מחקרים על אסטרונאוטים ששהו בחלל למשך זמן ממושך גילו ירידה משמעותית במסת העצמות שלהם. כיום יש בכל תחנת חלל מכשירי כושר שמדמים כח כובד כדי לשמור על איבוד מינימלי של מסת העצמות של האסטרונאוטים. לאחר שהאסטרונאוטים שבים לכדור הארץ ומפעילים מחדש משקל על השרירים והעצמות שלהם מסת העצמות שלהם חוזרת לקדמותה. זה מנגנון טבעי שדואג שמסת העצמות תהיה חזקה מספיק כדי שהשלד לא יקרוס תחת העומס, מה שקורה במקרה של אוסטיאופורוזיס. למעשה כל נשיאת משקל תכופה שמכבידה על השרירים והעצמות גורמת לעליה בצפיפות העצם. לכן גם נמצא שנשים כבדות משקל הינן בעלות צפיפות עצם גבוהה יותר מנשים רזות. זאת נקודה חשובה שמלמדת שנשים רזות צריכות להקפיד הרבה יותר על עבודת שרירים קשה כדי לשמור על מסת העצמות שלהן.
מחקרים מראים שתוכנית אימון שכוללת חיזוק שרירים מאסיבי מספקת הגנה משמעותית ארוכת טווח כנגד שברים בעמוד השדרה לנשים ברמת סיכון לאוסטיאופורוזיס.
מחקר אחד כזה בדק נשים בתקופת המנופאוזה (לאחר הפסקת הוסת) בגילאים 58-75. חציין בצעו תרגילים לחיזוק השרירים במשך שנתיים והחצי השני שימש כבקרה, כלומר לא ביצע תרגילי כח. התוצאות גילו שהנשים בקבוצת הבקרה סבלו כמעט מכל השברים הדחוסים בעמוד השדרה בתום 10 שנים. הנשים בקבוצה שתרגלה אימוני כח שמרו על יתרון בחוזק השרירים, אפילו 8 שנים לאחר סיום התכנית, ולאותן נשים הייתה מסת עצמות גבוהה משמעותית לעומת הנשים שלא תרגלו (1).

תרופות לדיכוי חומציות בקיבה מעלות את שכיחות שברי צואר הירך 
 

דוגמה טובה לשבר צוואר ירך יאטרוגני (תוצר של טיפול רפואי) היא תרופות לדיכוי היצור של חומציות בקיבה המשמשת לטיפול במגיפה של בעיות עיכול, דלקת בושט ודלקת בקיבה הנובעים מתזונה לא נאותה.
רופאים בדרך כלל עיוורים להשפעות הבריאותיות שיש לתזונה מובחרת. הם בדרך כלל אינם מודעים לכך שאותן מחלות הן תוצר של תזונה לקויה, ושצריכה מזון טבעי מונעת את הצמיחה של חיידק ההליקובאקטר פילורי בקיבה. רוב הרופאים מכירים רק אפשרות אחת: תרופות לדיכוי החומציות.

לפי מחקר עדכני שימוש ארוך טווח בתרופות מדכאות חומציות בשילוב עם תרופות נוספות (כגון חוסמי H2 או מדכאי משאבת הפרוטון) מגדילים את הסיכון לשברי צוואר הירך. התרופות האלו מפריעות לספיגת הסידן, מה שמוביל לאוסטיאופורוזיס ושברי צוואר הירך. המחקר עקב אחר למעלה מ- 500,000 איש מעל גיל 40 במשך 15 שנה ומצא באופן כללי שאלו שנטלו את הטיפול התרופתי באופן קבוע סבלו פי שניים שברים לעומת אלו שלא. מעניין לציין שהסיכון לשברי צוואר ירך כתוצאה מהתרופות היה גבוה יותר לגברים לעומת נשים (3).

גם שימוש בתרופות קורטיקוסטרואידיות כמו קורטיזון מאיצות את התדלדלות העצמות ממינרלים וגורמות לפירוק מהיר של מסת העצם. לכן השימוש בתרופות אלה הוא מסוכן ואסור שימשך לאורך זמן.

מניעת נפילות בגיל המבוגר 

בין 30 ל-40% מהאנשים מעל גיל 65 נופלים כל שנה. לרוב הנפילות יש מספר גורמים אולם חולשת שרירים, והשימוש במספר תרופות במרשם רופא הם תורמים עיקריים לנפילות. תרופות לבביות כגון תרופות נגד אי סדירות בקצב הלב, דיגוקסין, תרופות משתנות, ותרופות שינה הן תרופות בעייתיות ידועות. כיון שמטרתנו היא הקטנת הסיכון לשברי צוואר ירך, שיכולים להוות סכנת מוות או להסתיים באשפוז סיעודי עד סוף החיים, הקטנת הסיכון לנפילה על ידי התייחסות לגורמים תזונתיים ותנועתיים הינה קריטית למבוגר.
חולשה של השרירים בפלג הגוף התחתון היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לנפילה והוכחה במחקרים כמגבירה את הסיכון לנפילה פי 4 (2). האסטרטגיה הטובה ביותר למניעת נפילות בקשישים הינה לשלב תרגילי חיזוק ושיווי משקל כמו גם התייחסות לגורמי סיכון לכלי דם ולב בעזרת שינויי תזונה משמעותיים.
יש לעשות כל מאמץ כדי להימנע מהשענות כבדה ומוחלטת על תרופות עם תופעות הלוואי המסוכנות שלהן. תזונה מעולה לא רק מחזקת את העצמות, היא גם מונעת בעיות בריאות נוספות ושימוש בתרופות שיכולות עוד יותר להגביר את הסיכוי לשבר בצוואר הירך.

השפעת הירידה בריכוז הורמון האסטרוגן על חללת העצם:

חילוף החומרים בעצמות הוא תהליך דינמי ונפח העצמות עשוי להשתנות כל הזמן בהתאם לפרמטרים שונים. אם התנאים הסביבתיים והפנימיים קבועים אזי מסת העצמות תישאר פחות או יותר יציבה, בשיווי משקל. כאשר אחד הפרמטרים משתנה מופר שיווי המשקל ואז הדבר ייצור או אובדן סידן או חיזוק מסת העצם. הכרת הפרמטרים המשפיעים על חוזק העצמות חשובה כדי שנוכל לשלוט בהם באמצעות אורח החיים והרגלי הבריאות שלנו. אחד הפרמטרים המשפיעים על שיווי המשקל של משק הסידן בעצמות הוא הורמון האסטרוגן. נשים צריכות לדעת שלאחר הפסקת המחזור, בגיל המעבר, יש ירידה חדה ברמת האסטרוגן בדם. הורמון האסטרוגן קשור להפחתה של פירוק העצמות ולכן ירידה בריכוזו תגרום להתעצמות של תהליך בריחת הסידן מהעצמות. עובדה זאת מגבירה את החשיבות של פעילות גופנית בונת עצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. השפעת ההורמון הנשי על מסת העצם אחראית להבדלים המתגלים בין גברים לנשים בשכיחות וחומרת המחלה. גברים סובלים מהמחלה פחות מנשים. אולם, נשים שמנות מיצרות יותר אסטרוגן ברקמת השומן התת עורי שלהן ולכן הן מוגנות יותר מהמחלה מנשים רזות. אין זה אומר שמוטב שנשים ישמרו על מסה שומנית מיותרת רק בגלל יתרון זה, אלא שעם הירידה במשקל יש לתת דגש על פעילות גופנית ממוקדת ומאומצת יותר.